יש כמה סוגי נשואים. נשוא פועלי אפשר למצוא על ידי מציאת הפועל. לא להתבלבל עם שם פועל ושם פעולה. דוגמא לשם פועל: לדבר. דוגמא לשם פעולה: דיבור. אני בדרך כלל מוצא נשוא פועלי על ידי להתמקד בנושא ולשאול את עצמי "מה הוא (הנושא) עושה? לדוגמא, במשפט "אתה שואל איך מוצאים נשוא", הנושא הוא אתה, ומה אתה עושה? שואל! בשביל למצוא נשוא שמני אנחנו מסתכלים מה בה אחרי האוגד, או ביותר מדויק, מה מתקשר אל האוגד (האוגד בעצם אוגד- מאחד את הנושא והנשוא). ובמקרה שאין אוגד אני אומר לעצמי אוגד בראש אחרי הנושא או פשוט מסתכל מה בה אחרי הנושא (אך זה לא תמיד נכון). לדוגמא, במשפט "לשונימי הוא אתר טוב לתרגול לשון", אתר יהיה הנשוא. פעמים רבות האוגד יהיה 'הוא' ואז אני שואל את עצמי "הוא מה?", או במקרה שהאוגד הוא נהפך, "נהפך למה?". נשוא קיומי לדעתי יותר פשוט משום שאתה רק צריך לזכור את המילים 'יש' ו'אין', הם יהיו הנשוא במשפט.
פרסום תגובה (לא תשובה לשאלה)