סיכום חלקי הדיבור והבינוני
חלקי הדיבור הם סוגי המילים בשפה העברית, ולכל חלק דיבור יש מאפיינים הייחודיים לו.
תוכן עניינים:
פועל נטוי
כל מילה שמבטאת מעשה (מוחשי או מופשט) נחשבת לפועל, כל עוד ניתן לה זמן וגוף.
הזמנים
עבר, הווה (בינוני), עתיד וציווי
הגופים
גוף ראשון - מדבר (אני) או מדברים (אנחנו)
גוף שני - נוכח (אתה), נוכחים (אתם), נוכחת (את) או נוכחות (אתן)
גוף שלישי - נסתר (הוא), נסתרים (הם), נסתרת (היא) או נסתרות (הן)
פעלים נוצרים משורשים לפי אחד משבעת הבניינים: קל, הפעיל, הופעל, נפעל, פיעל, פועל והתפעל.
שם פועל
צורת המקון של הפועל, נפתחת תמיד בלמ״ד שאינה חלק מהשורש, למשל: לצחוק, להודיע, להזדקף, להיפתח.
גם שם פועל נוצר משורש לפי בניין, אך אין לו זמן או גוף (מפני שהוא צורת המקור, ללא נטיה).
שם עצם
מילים שמציינות כל דבר מה בעולם, בין אם הוא מוחשי (פיזי) או מופשט (רעיוני).
לכל שם עצם יש שורש, ושמות העצם נוצרים לפי משקל במשמעות קבועה.
לשם העצם יש מספר מאפיינים שונים מלפועל.
יידוע
שם עצם ניתן לייחד על ידי הוספת ה״א הידיעה. הילד, המחשבות, היישומון.
שיוך
סימות שם העצם משתנה בהתאם לשיוך שלו. למשל: שולחני = השולחן שלי, הוריכם = ההורים שלהם, או מצבנו = המצב שלנו
ריבוי
כל שם עצם יקבל גם נטייה ברבים, למשל: שעון --> שעונים, ארון --> ארונות, הזמנה --> הזמנות
שם תואר
מילה שמתלווית לחלק דיבור אחר (פועל או שם עצם) ומוסיפה עליו מידע.
למשל: מידע חיוני ---> מידע = שם עצם, חיוני = שם התואר שמתלווה אליו.
שם פעולה
שם פעולה הוא שם עצם במעמד מיוחד. הוא דומה לפועל, כי הוא מתאר מעשה, אבל יש לו את כל מאפייני שם העצם.
דוגמה
צמצום מרחבים מסוכנים באינטרנט משפר את איכות חיי הגולשים.
המילה ״צמצום״ אינה הפועל במשפט, אלא שם פעולה. (משפר = הפועל במשפט).
בשל מעמדם המיוחד, שמות פעולה נוצרים לפי בניין, כמו פעלים (כאמור, שאר שמות העצם נוצרים לפי משקל).
שמות פעולה מבניין הפעיל --> הפלגה, השמעה, הבנה, הבעה, הודעה, הקלטה, הרקדה ועוד
שמות פעולה מבניין קל --> פריצה, פגישה, ריצה, ישיבה, פניה, עשיה, ועוד
שמות פעולה מבניין פיעל --> שיפור, קיום, חיטוי, ייעוד, זימון, ניפוץ ועוד
שמות פעולה מבניין נפעל --> היכנעות, הישרדות, היפלטות ועוד
שמות פעולה מבניין התפעל --> התנערות, הצטנעות, הזדמנות, התחמשות, התמודדות ועוד
תפקידי הבינוני
פעלים בזמן הווה או פעלים סבילים יכולים למעשה להיות גם שמות עצם או שמות תואר, לפי ההקשר במשפט.
למשל: הנאשם (1) שהגיע הבוקר נאשם (2) בעבירות חמורות, והשופט (1) שצפוי לדון בתיקו שופט (2) אותו בחומרה.
שימו לב איך המיקום של המילה במשפט משפיע על חלק הדיבור שאליו היא שייכת. ---> נאשם (1) = שם עצם, ואילו נאשם (2) = פועל בהווה, ולכן גם שופט (1) = שם עצם, ואילו שופט (2) = פועל בהווה.
יש קבוצה של משקלים במשמעות בינוני (כלומר שם עצם או פועל), ומומלץ להכיר אותם בעל פה.
קָטוּל
משפט לדוגמה: השבוי (1) כבר שבוי (2) במשך שנה שלמה.
שבוי 1 = שם עצם
שבוי 2 = פועל
נשים לב כי שניהם ממשקל קָטוּל, אך מייצגים חלק דיבור שונה במשפט. האחד שם עצם והשני פועל. זה ״הקסם״ של הבינוני.
קָטֵל
נבחין בין שני משפטים שונים:
הכלבים הרעבים נבחנו ללא הרף.
הילד אינו שמח.
רעבים = שם תואר
שמח = פועל מצב
שתי המילים נגזרו ממשקל קָטֵל.
וכך, לכל אחד ממשקלי הבינוני יש את ההיכולת להיות אחד משלושה חלקי דיבור - שם עצם, שם תואר או פועל. הכל תלוי במיקומו במשפט.
שאר משקלי הבינוני
מַקְטִיל
מְקַטֵּל
מְקֻטָּל
נִקְטָל
קוֹטֵל
מִתְקַטֵּל
