סיכום הגזרות בפועל ובשם

הגזרות לבחינה בלשון

1. גזרת השלמים והמרובעים
2. גזרת חסרי פ״נ
3. גזרת חסרי פי״צ
4. גזרת נפי״ו
5. גזרת נפ״א
6. גזרת נעו״י (ע״ו)
7. גזרת ע״ע (הכפולים)
8. גזרת נחי לי״ה
9. גזרת נחי ל״א

כדי להבין באמת טוב את נושא הגזרות, כדאי קודם כל להבין את ההגיון שעומד מאחורי המושג גזרה. נדמיין גזרה כמו קבוצה של אנשים מאותה משפחה. ״אותם עיניים!״, ״אותו שיער!״ - אלה משפטים שאחים מאותה משפחה בוודאי שומעים הרבה. כך גם הגזרות! גזרה = קבוצה של שורשים עם מאפיין דומה בשורש.

כדי להבין טוב יותר את ההבדלים בין הגזרות, נביט בתרשים הבא:

שימו לב שבגזרת חסרי פ״נ למשל, עיצור השורש הראשון (שנקרא פ׳ הפועל) הוא האות נו״ן, לדוגמה: נפ״ל, נס״ע או נכ״ר. מנגד, בגזרת נחי פי״ו כל שורש נפתח באות יו״ד. לדוגמה: יש״ב, יר״ד, יר״ש ויע״ל. בגזרת נחי עו״י עיצור השורש האמצעי הוא המאפיין הדומה, ובכל שורש תופיע וי״ו שאינה נשמעת.

לאחר שעסקנו בהבנת המושג גזרה, נעבור כעת על הגזרות השונות בפירוט.

תוכן עניינים:

• גזרת השלמים והמרובעים
• בניין פָּעַל
• בניין הִפְעִיל
• בניין הֻפְעַל
• בניין נִפְעַל
• בניין פִּעֵּל
• בניין פֻּעַּל
• בניין הִתְפַּעֵּל
• גזרת חסרי פ"נ
• גזרת חסרי פי"צ
• גזרת נחי פי״ו
• גזרת נחי ע״ו
• גזרת ע״ע - הכפולים
• גזרת נחי לי״ה
• גזרת נחי ל״א

גזרת השלמים והמרובעים

בגזרה זו העקרון פשוט: יופיעו שלושה או ארבעה עיצורי שורש שנכתבים ונשמעים בכל נטיות הפועל ובכל שמות העצם.

לדוגמה

השורש כת״ב הוא שורש מגזרת השלמים, ושלושת עיצוריו נכתבים ונשמעים בכל המילים שנגזרות משורש זה: כתבתי, לכתוב, מכתב, התכתבות, נכתבו, כתיב, להכתיב ועוד.

גם כאשר השורש מורכב מארבעה עיצורים, עדין כל ארבעתם ייכתבו ויישמעו בכל הנטיות.

לדוגמה

השורש פרס״מ הוא שורש מגזרת השלמים (והמרובעים), וארבעת עיצוריו נכתבים ונשמעים בכל המילים שנגזרות משורש זה: התפרסמו, לפרסם, פרסומת, פרסום, מפורסמים, ועוד.

הפעלים בגזרת השלמים והמרובעים נכתבים ונשמעים כמו הבניין!

בניין פָּעַל (קל)

פעלים לדוגמה (בזמן עבר): שמר, חשב, צבע, עבד, קלט, שתל.

סימני זיהוי לבניין פעל - אין מוספיות בזמן עבר והווה, אלא רק אותיות שורש.  צורות שאול (פעול) ורחל גם כן נחשבות בניין קל.

בניין הִפְעִיל 

פעלים לדוגמה (בזמן עבר): הפריש, הדחיק, הצמיד, הפקיר, הסמיך.

סימני זיהוי לבניין הפעיל - תחילית ה״א, שאינה בשורש, עם הסימן חיריק מתחתיה. יו״ד מוספית (בתוך הפועל).

בניין הֻפְעַל 

פעלים לדוגמה (בזמן עבר): הֻכנס, הֻקלט, הֻזמן, הֻרגש, הֻשלך, הֻסמך.

סימני זיהוי לבניין הופעל - תחילית ה״א, שאינה בשורש, עם הסימן קובץ מתחתיה.

בניין נִפְעַל 

פעלים לדוגמה (בזמן עבר): נפגש, נכתב, נזרק, נשמט, נאחז.

סימני זיהוי לבניין נפעל - נו״ן תחילית שאינה בשורש בזמן עבר והווה או ה״א תחילית בזמן עתיד וציווי.

לדוגמה בזמן ציווי: היכנס! (הוא בעבר נכנס), היצמד לימין! (הוא בעבד נצמד).

בניין פִּעֵּל 

פעלים לדוגמה (בזמן עבר):חִפֵּש, שִפֵּר, קִבֵּל, צִמְצֵם, שִכְתֵּב, מִסְרֵר (שלח סמס)

סימני זיהוי לבניין פיעל - אין מוספיות בזמן עבר, וחלק מהפעלים בעלי שורש מרובע. בנוסף, לאוהבי הניקוד, נשים לב לדגש תבניתי בע׳ הפועל (אות השורש האמצעית).

בניין פֻּעַּל

דוגמה לפעלים בזמן הוה ועבר - מְחֻבָּר, תֻּקַּן, שֻכְנָע

סימני זיהוי לבניין פועל - קובוץ באות השורש, אין מוספיות בזמן עבר.

יכולים להופיע שורשים מרובעים בבניין זה.

בניין הִתְפַּעֵּל 

פעלים לדוגמה: הִתְקַלְקֵל, הִזְדַּקֵּן, הִצְטַמֵּק, הִשְתַּלֵּחַ

סימני זיהוי לבניין - תחילית ״הת״ / ״הסת״ / ״הזד״ / ״הצט / ״השת״

ה״א + תי״ו מוספיות בזמן עבר. שלוש הברות בהגיית הפועל --> הת - פ - על 

יכולים להופיע שורשים מרובעים בבניין זה.

גזרת חסרי פ"נ

חייבים להתקיים שני תנאים כדי ששורש מסויים ישתייך לגזרת חפ"נ:

1. אות השורש הראשונה (פ' הפועל) חייבת להיות נו"ן.
2.  האות נו"ן חייבת להישמט לפחות בחלק מהמילים.

לדוגמה

השורש נג"ע שייך לגזרת חפ"נ. פ' הפועל היא נו"ן, ובחלק מהמילים שנגזרות משורש זה היא נשמטת. למשל, הִגִּיעַ, לָגַעַת, מָגַּע (במילים אחרות הנו"ן נשמרת, למשל נגעתי, לנגוע).

נגדיר חוק בסיסי לזיהוי מילים מגזרת חפ"נ: האות הראשונה במילה אינה שורשית, ובאות השנייה יש דגש משלים (שמפצה על הנו"ן שנשמטה).

לדוגמה

אנחנו מַכִּירִים אתכם --> שורש נכ"ר. התחילית מ"ם אינה בשורש, והכ"ף דגושה.
חבר הכנסת הֻסַּע לדיון --> שורש נס"ע. התחילית ה"א אינה בשורש, והסמ"ך דגושה.

הקשר עם הקבוצה נִתַּק --> שורש נת"ק. הנו"ן שייכת לבניין נפעל, ונו"ן השורש נשמטה.

גזרת חסרי פי"צ

קבוצה קטנה של שורשים, ובהם פ׳ הפועל (אות השורש הראשונה) היא תמיד יו״ד חסרה, ואחריה צ׳ שורשית. יש שישה שורשים כאלה, ועוד אחד מיוחד.

שורשי חפי״צ

יצ״ב --> מילים לדוגמה משורש זה: הִצִּיב, מָצַּב, מָצֵּבָה, הַצָּבָה

יצ״ק  --> מילים לדוגמה: מַצֶּקֶת

יצ״ע --> מילים לדוגמה: לְהַצִּיעַ, מָצַּע, מַצִּיעַ

יצ״ת --> מילים לדוגמה: הִצִּית, נִצַּת, מַצֵּת

יצ״ג --> מילים לדוגמה: הַצָּגָה, מַצֶּגֶת, הִצִּיגָה

יצ״ר --> מילים לדוגמה: אֶצֹּר

והמיוחד - יז״ע (מלשון זיעה, להזיע).

מסקנה: תחילית שאינה בשורש ואחריה צ׳ דגושה = גזרת חפי״צ.

גזרת נחי פי״ו

בגזרה זו פ׳ הפועל (עיצור השורש) הוא יו״ד או וי״ו נחה (כלומר אם קריאה, שאינה נהגית). חוק אצבע לגזרה זו הוא שהפעלים מהפעיל ונפעל ושמות העצם נפתחים בתחילית הוֹ / מוֹ / יוֹ / נוֹ / תּוֹ.

חוק זה אינו תקף לכל הבניינים ושמות העצם, והוא בהחלט שיטה טובה לזהות מילים מגזרת נפי״ו בבחינה בלשון.

בניין הופעל נעביר להפעיל ונוודא תחילית הוֹ בעבר זכר.

לדוגמה

הילד הוּשַב בכיסא ---> נעביר להפעיל ---> הוֹשיב = שורש יש״ב.

שורשים לדוגמה מגזרת נפי״ו

יל״ד -->  מוֹלִידָה (הפעיל), נוֹלְדוּ (נפעל), תּוֹלָדָה (תקטלה), לְהוֹלִיד (הפעיל)

יר״ד -->  יוּרִידוּ (הפעיל), הוּרַד (הופעל), יְרִידָה (קטילה)

יש״ע --> נוֹשִיעַ (הפעיל), נוֹשַע (נפעל), הוֹשָעָה (הקטלה)

יש להבחין בין שורשים מגזרת נפ״יו עם תחילית  הוֹ / מוֹ / יוֹ / נוֹ / תּוֹ  לבין שורשים שלמים, עם תחילית דומה.

לדוגמה

המשפחה מוֹסֶרֶת בגדים משומשים. --> שורש מס״ר, ולכן במקרה זה התחילית אינה של נפי״ו.
יש מוֹדָעָה חדשה בלוח. --> שורש יד״ע, ולכן המילה מגזרת נפי״ו.

גזרת נחי ע״ו 

את גזרת ע״ו (או בשמה האחר נעו״י) לומדים לפי בניין, מכיוון שצורות הפועל עברו שינויים כבדים.

בגזרה זו ע׳ הפועל (עיצור השורש האמצעי) הוא וי״ו ולעתים יו״ד שאינה נהגית. בחלק מצורות הפועל והשם ה-וי״ו נשמטת.

הבניינים בגזרת ע״ו

בניין קל --> רָץ מהשורש רו״צ, שָב מהשורש שו״ב (למשל לשוב הביתה), קָם מהשורש קו״מ (לקום בבוקר).

מסקנה: בבניין קל ה-וי״ו השורשית נשמטת. (למעט זמן עתיד וציווי).

בניין הפעיל --> הֵזִיז מהשורש זו״ז, הֵרִים מהשורש רו״מ, הֵעִיד מהשורש עו״ד.

מסקנה: גם בבניין הפעיל ה-וי״ו השורשית נשמטת. (היו״ד שבתוך הפועל שייכת לבניין הפעיל).

בניין הופעל --> הוּבָן מהשורש בו״נ (מלשון להבין), הוּכָן מהשורש כו״נ (מלשון להכין), הוּעַף מהשורש עו״פ (מלשון לעוף).

גם במקרה זה נשים לב שה-וי״ו השורשית נשמטת מהפעלים. דרך טובה לוודא גזרת נעו״י במקרה זה היא ״לשחק״ עם הפועל ולבדוק את צורת שם הפועל שלו.

בניין נפעל --> בניין זה עבר שינויים כבדים בגזרת ע״ו, אך החדשות הטובות הן שנו״ן הבניין נשמרת, והוי״ו השורשית נשמרת גם כן. למשל: נָדוֹן משורש דו״נ (מלשון לדון בנושא), נָכוֹן משורש כו״נ (להיות נכון = להיו מוכן)

מסקנה: הגיית הפועל שונה מאוד מהגיית הבניין, אך נזהה נו״ן של נפעל ואת וי״ו השורש שהיא גם המאפיין של הגזרה.

בניין פיעל --> בניין זה עבר שינויים כבדים בגזרת ע״ו, הפעלים עברו ״מוטציה״ וכעת נשמעים כמו ״פולל״' בתנועת E 

למשל: עוֹרֵר משורש עו״ר, מְמוֹטֵט משורש מו״ט, כּוֹנֵן משורש כו״נ.

בניין פועל -->  בניין זה עבר שינויים כבדים בגזרת ע״ו, הפעלים עברו ״מוטציה״ וכעת נשמעים כמו ״פולל״, בתנועת A

למשל: מוֹטָט מהשורש מו״ט (הבניין מוֹטָט על ידי דחפור)

בניין התפעל --> בניין זה עבר שינויים כבדים בגזרת ע״ו, הפעלים עברו ״מוטציה״ וכעת נשמעים כמו ״התפולל״.ֿ

למשל: הִתְבּוֹנן מהשורש בו״נ, הִתְכּוֹנֵן מהשורש כו״נ, הִתְעוֹרֵר מהשורש עו״ר (ולא בנ״נ, כנ״נ או ער״ר).

השוואה בין ע״ו לגזרות החסרות חפ״נ וחפי״צ

גזרת ע״ע - הכפולים

גזרת הכפולים נחשבת גזרה חסרה. שורשי ע״ע לדוגמה: סב״ב, מס״ס, צל״ל, דב״ב ועוד.

בשורשים כפולים האות השניה לעיתים חסרה, או נשמטת מהמילה.

דוגמה טובה לכך היא השורש אט״ט. זהו שורש כפול, אך כל המילים שנגזרות ממנו משמיטות את האות הכפולה, למשל הֵאֵט, אַט, הָאֵטִּי!. בכל הצורות האלה ה-ט׳ הכפולה נשמטה.

גם בגזרת ע״ע נשאף ללמוד את הגזרה לפי בניינים, עקב שינויים כבדים בהגייה ובניקוד.

בניין קל --> בניין זה יוצר פעלי ״מצב״ (פעלים שמתארים מצב מסויים, ולא מעשה) שבהם חסרה אות שורש. למשל:

חַם, מהשורש חמ״מ (חמים, חימום)

קַר, מהשורש קר״ר (קריר, מקרר)

דַּק, מהשורש דק״ק (דקיק)

בניין הפעיל --> בגזרת ע״ע בניין זה נפתח בצירי כפול בזמן עבר, ללא יו״ד הבניין וללא אות השורש הכפולה.

לדוגמה: הֵמֵס --> שורש מס״ס, בניין הפעיל. 

נזהה פעלים מבניין הפעיל לפי תנועת E E בזמן עבר.

בניין הופעל --> הפעלים בזמן עבר בתחילית הוּ, אות השורש הכפולה נשמטת.

למשל הוּאַט = אט״ט, הופעל, או הוּפַר = פר״ר, הופעל.

זיהוי השורש בגזרות החסרות: חפ״נ, חפי״צ וע״ע

ניעזר בדגש המשלים ובמיקומו במילה כדי להבדיל בין הגזרות החסרות בפעלים ובמיוחד בשמות. כפי שמוסבר בסרטון הבא.

זיהוי הגזרות ע״ע, ע״ו ונפי״ו בבניין הופעל

גזרות אלה דומות אחת לשנייה בבניין הופעל, ולכן נלמד את הדרך להבדיל ביניהן, כפי שמוסבר בסרטון הבא. (סרטון למתקדמים).

גזרת נחי לי״ה

נבטא את שורשי הגזרה בעזרת קו נטוי. למשל: פנ״י/ה, עש״י/ה, שו״י/ה, רא״י/ה. הקו הנטוי מבטא את השימוש הכפול באות השורש האחרונה: בצורות מסויימות תופיע ה״א, ואילו בצורות אחרות תופיע יו״ד.

גזרת נחי ל״א

קבוצה יחסית גדולה של שורשים אשר מסתיימים באות אל״ף (ל׳ הפועל = א׳). למשל: מצ״א, קר״א, חב״א.

זיהוי הבניין הוא כמו גזרת השלמים, כלומר כל אותיות השורש נכתבות, וכולן גם נהגות למעט האל״ף.

בין גזרת נלי״ה ונגזרת נל״א יש אנאלוגיות שיכולות לבלבל כאשר אנו נדרשים לזהות את השורש