סיכום התפקידים התחביריים לבגרות בלשון
בניתוח התחבירי נתחיל במציאת הנשוא והנושא, מפני שאלה הם עמודים התווך, הבסיס, של המשפט.
נשוא פועלי → כל פועל נטוי במילה = נשוא!
כמובן, יכולים להיות שני נשואים ויותר במשפט.
נשוא מורחב → פועל נטוי שהוא חלק מצירוף נקרא נשוא מורחב. נזהה שלושה מקרים של נשוא מורחב:
- פועל + שם פועל, למשל: התחיל להקשיב.
- שני פעלים להדגשה או תהליך, למשל: הלך והשתפר // חזרה ואמרה // שבו והדגישו.3.
- ביטויים ופתגמים, למשל: יצא לאור, פשט את הרגל, חזרה בה.
רוצים לדעת עוד?
תוכן עניינים:
- שיעור בוידאו על נשוא מורחב
- סרטון תרגול על נשוא מורחב
- שיעור וידאו על נשוא שמני ואוגדים
- שיעור וידאו על נושא סתמי
- סרטון תרגול על נושא סתמי
- סרטוני הסבר נוספים על אוגדים ובדיקת אוגד
- שיעור בוידאו על הסגר ושימושיו
- סרטוני תרגול בוידאו על התפקידים התחביריים
- סיכום בוידאו על התמורה והמקרים שלה
- סיכום בקליק לתפקידים התחביריים
- סרטוני תרגול בכל התפקידים התחביריים
שיעור בוידאו על נשוא מורחב
סרטון תרגול על נשוא מורחב
נשוא קיומי → המילים יש // אין // היה ינותחו כנשוא קיומי. למשל: יש לי כלב // אין לה זמן // היו לנו אורחים רבים.
נשוא מודלי → מילת הנחייה כמו: אסור / כדאי / צריך / חשוב / יש.. ואחריה שם פועל שהוא הנושא. למשל: אסור לעשן // חובה לחגור // יש לקחת.
נשוא שם עצם → תמיד יבוא אחרי אוגד במשפט, אחריו לוואים. למשל: מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. האוגד = היא, הנשוא = מדינה דמוקרטית.
רוצים לדעת עוד?
שיעור וידאו על נשוא שמני ואוגדים
נושא → שם עצם ש״קשור״ אל הנושא, ומתאים לו במין (כלומר שניהם צריכים להיות בנקבה או בזכר) ובמספר (שניהם ביחיד או שניהם ברבים). ניתן להיעזר בשאלות: מי עשה? // מה יש? = נושא
נושא סתמי → משפט שבו לא ידוע מי מבצע הפעולה. יש שתי דרכים שבהן הכותב מבטל את עושה הפעולה במשפט.
- פועל בגוף שלישי, למשל: בטקס בעירייה העניקו לי פרס. לא ברור מי העניק.
- פועל סביל, למשל: בישיבה בעירייה הוחלט על מענק למתגייסי העיר. לא ברור מי החליט.
שיעור וידאו על נושא סתמי
סרטון תרגול על נושא סתמי
- טיפ למתקדמים: גם פסוקית נושא יוצרת משפט סתמי, למשל: מי שלקח, שיחזיר. לא ברור מי לקח.
נושא + נשוא → פעלים בגוף ראשון, פעלי ציווי, פעלים בגוף שלישי ללא ציון עושה הפעולה (נושא סתמי + נשוא)
אוגדים → מילים מיוחדות שמחברות בין חלקי המשפט. לעיתים הן עוזרות ליצור קשר במשפטים ללא פעלים. לפעמים כן יופיע פועל במשפט ועדיין יהיה אוגד.
האוגדים הם אחת מהמלים הבאות: הוא // אינו // היה // נעשה // נהפך ל…
- כולל הנטיות של כל מילה, למשל: היא / הם / הן / אינה / אינם / אינן / הייתה / היינו / היו.. ועוד.
למשל: ההתחממות הגלובלית היא אתגר רציני - במשפט אין פעלים, רק אוגד ושמות עצם.
למשל: מדינות העולם אינן מתמודדות כראוי עם משבר האקלים. - במשפט יש פועל וגם אוגד.
יש שני סוגי אוגדים שמחייבים בדיקת אוגד: אוגדים מהשורש הי״ה ואוגדי נעשה / נהפך ל..
סרטוני הסבר נוספים על אוגדים ובדיקת אוגד
הסגר → חלק מהשפט, מופרד בפסיקים. נפתח לרוב בביטוי מידעי: ״לפי..״ // ״לטענת...״ // ״לדבריו של...״. לעתים מציין את רגשותיו של הכותב: ככל הנראה // למעשה // למרבה הצער.
שיעור בוידאו על הסגר ושימושיו
הסגר נחשב לדרך מסירת דברים אמינה ואובייקטיבית. בנוסף, במקרים מסויימים ההסגר מבטא את תחושות הכותב.
מושא (משלים פועל) → חייב לבוא אחרי פועל או שם פועל או בראש המשפט. לרוב עונה על השאלות: מה? // את מה? // את מי? // אל מה? // אל מי? // במה? // במי? // עם מה? // עם מי? // ממה? // ממי? ועוד..
תיאור (משלים פועל) → חייב לבוא אחרי פועל או שם פועל או בראש המשפט. לרוב עונה על השאלות: מדוע? // איך? // כמה? // מתי? // איפה? // לאן? // למרות מה? // בשביל מה?
לוואי (משלים שם) → חייב לבוא אחרי שם עצם או אחרי נושא המשפט. לרוב עונה על השאלות: איזה? // של מה?
מילים שהן מספר יהיו לוואי לרוב. למשל: שלוש הצעות אושרו בכנסת. המילה עדיין קשורה לשם העצם, ולכן היא לוואי.
״ש״ סגנונית אינה מילת שיעבוד, אלא צורת ביטוי שיוצרת לוואי. למשל: האריות שבגן החיות שאגו.
סרטוני תרגול בוידאו על התפקידים התחביריים
תמורה (משלימת שם) → דומה ללוואי, אך חייבת להיות מפוסקת אם היא יותר ממילה אחת. לתמורה נגדיר חמישה מקרים עיקריים:
א. תמורה מפרטת - צירוף שמשלים שם עצם, ולמעשה מביע את או הדבר רק במילים אחרות. למשל: ירושלים, בירת ישראל, חנכה רכבת חדשה. // חברות ההייטק - מנוע הצמיחה של הכלכלה - מקבלות הטבות מס מהמדינה.// ביום חמישי, יום האבל הלאומי…
ב. תמורה מזהה - שמות מזהים של סרטים, ספרים, תוכניות טלוויזיה, שמות של חברות ועוד ועוד. למשל: הספר ״הארי פוטר״ // החברה ״פייסבוק״ // התכנית ״העולם הערב״
ג. תמורה מצמצמת (יהיה גם ביטוי מכליל) - ביטוי שמפרט מושג כללי, ומשלים אותו. למשל: ערים רבות, למשל ערד וירוחם // רעיונות רבים, כגון קומוניזם ודמוקרטיה.
ד. תמורה כוללת (יהיה גם ביטוי מכליל) - פירוט של יותר משני פריטים, יפתח בנקודותיים. למשל: ערים רבות: דימונה, ערד וירוחם // רעיונות רבים: פאשיזם, קומוניזם ודמוקרטיה.
ה. תמורה מסכמת (שהיא בעצמה הביטוי המכליל) - ״כל אלה״ // ״רעיונות אלה״ // ״אנשים אלה״
סיכום בוידאו על התמורה והמקרים שלה
סיכום התמורה
** טיפ למתקדמים: בשני המקרים האחרונים חייב להיות חלק כולל במשפט.
סיכום בקליק לתפקידים התחביריים
סרטוני תרגול בכל התפקידים התחביריים
בהצלחה בבחינה, מאמין בכם!
נמרוד רונן