תודה על השאלה, וכל הכבוד על החריצות והסקרנות להעמיק בגזרות אלה.
אני רוצה לחלק את התשובה שלי לשניים:
1. הבנה עקרונית מהי גזרה חסרה.
2. הבדלה בין גזרת חפי״צ לגזרת חפ״נ.
ראשית, נסביר שוב מהי גזרה חסרה לאלה מבינינו שעוד לא בטוחים. גזרה חסרה היא גזרה שבה השורש מורכב משלושה עיצורים (אותיות). כאשר מהשורש נוצרות מילים, אחת מאותיות השורש נשמטת. אני אוהב להדגיש את העקרון הזה בעזרת השורש נפ״ל (כדי ש״ייפול האסימון״ לתלמידים). מהשורש נפ״ל נגזרות המילים הבאות (לדוגמה): נפלתי, נפילה, נפול, להתנפל ועוד. עם זאת, מאותו שורש נגזרות גם מילים שבהן העיצור נו״ן נשמט!
לדוגמה: הִפִּיל, לִפֹּל, מַפָּל, הַפָּלָה. המאפיין המשותף למילים אלה - העיצור פ״ה דגוש. זהו דגש משלים, ש״מפצה״ על אות השורש שנשמטה.
עד כאן לגבי גזרה חסרה.
כעת, עלינו להבדיל בין שתי גזרות חסרות: חסרי פ״נ ( חפ״נ, כלומר חסר נו״ן) וחסרי פי״צ (חפי״צ, כלומר חסר יו״ד).
לדוגמה:
הִבִּיט = העיצור הראשון אינו שורשי (משתנה בזמנים) והעיצור השני דגוש = חפ״נ = שורש נב״ט
מַצִּיעַ = העיצור הראשון אינו שורשי (משתנה בזמנים) והעיצור השני הוא צד״י דגוש = חפ״יצ = שורש יצ״ע
יַשִּיג = העיצור הראשון אינו שורשי (השיג, משיג - משתנה בזמנים) והעיצור השני דגוש = חפ״נ = שורש נש״ג
הֻצַּג = העיצור הראשון אינו שורשי (מוצג, יוצג - משתנה בזמנים) והעיצור השני הוא צד״י דגוש = חפ״יצ = שורש יצ״ג
נזכור חוק חשוב:
כאשר העיצור הראשון אינו שורשי, והעיצור השני דגוש = גזרת חסרי פ״נ (חפ״נ)
כאשר העיצור הראשון אינו שורשי, והעיצור השני הוא צד״י דגוש = גזרת חסרי פי״צ (חפ״יצ)
חפי״צ היא גזרה קטנה, ובה נכלל גם השורש יז״ע (מלשון הזיע), ולכן עיצור דגוש יוביל לגזרת חפ״נ לרוב.
*השורש נצ״ל הוא יוצא דופן ושייך לחפ״נ (מלשון להציל, מציל).
פרסום תגובה (לא תשובה לשאלה)