היי אבי,
תפקידים תחביריים הוא נושא שמופיע בחלק התחביר של הבגרות בלשון.
השאלה הנפוצה ביותר בבחינה היא מה התפקיד התחבירי של מילה מסויימת בתוך משפט.
בתשובה זו אציע שיטה למצוא את התפקיד התחבירי של כל מילה במשפט על ידי שאילת שאלות עזר שאותן אדגים מייד.
ראשית, נכתוב את התפקידים התחביריים האפשריים שיופיעו בבחינה:
- נשוא
- נושא
- משלים שם - לוואי
- משלים שם - תמורה
- משלים פועל - מושא
- משלים פועל - תיאור
איך מזהים נשוא במשפט?
הנשוא תמיד יהיה הפועל במשפט!
איך מזהים נושא במשפט?
הנושא יענה על השאלה מי?
לדוגמה ניקח את המשפט הבא:
מוכרי חנויות בתל אביב פתחו בשביתת מחאה עקב צו סגירה בשבת.
הפועל במשפט = פתחו = נשוא
מי פתחו? = מוכרי חנויות = נושא
אחרי שמצאנו נושא ונשוא, נשתמש בשאלת העזר ״איזה?״ כדי למצוא מילים שהתפקיד התחבירי שלהן הוא לוואי.
במשפט לדוגמה, תפקידה התחבירי של המילה ״תל אביב״ הוא לוואי מכיוון שהיא עונה על השאלה איזה מוכרים?
גם המילה ״מחאה״ תהיה לוואי, כי היא עונה על השאלה איזה שביתה?
גם המילה ״סגירה״ = לוואי, כי היא עונה על השאלה איזה צו?
מילים שתפקידן התחבירי יהיה תיאור, יענו על אחת מהשאלות הבאות: איפה? מתי? בגלל מה? איך? כמה? בשביל מה?
נחזור למשפט מהדוגמה ונראה שהמילים ״עקב צו״ עונות על השאלה בגלל מה פתחו בשביתה?
ולכן תפקידן התחבירי = תיאור
מילים שתפקידן התחבירי יהיה מושא יענו על אחת מהשאלות הבאות: מה? את מה? את מי? במה? במי? למי? עם מי? עם מה? על מי? על מה?
לכן, במשפט מהדוגמה, המילה ״בשביתת״ תהיה מושא כי היא עונה על השאלה במה פתחו?
ככל שננתח יותר משפטים נשלוט טוב יותר בשאלות הזיהוי והניתוח התחבירי שלנו ישתפר. זה תהליך שלוקח זמן, כי זו כמו שפה חדשה שאנו לומדים ומתרגלים, ולכן התרגול כל כך חשוב בנושא זה.
לשיעור בנושא תמורה לחץ כאן
לתרגול תפקידים תחביריים לחץ כאן
בהצלחה במבחן!!
נמרוד וצוות ״לשונימי״
פרסום תגובה (לא תשובה לשאלה)